לצורך בניית הבתים נבחר עור של שור ,עבה אלסטי ועמיד, דווקא מהצוואר, כיוון שהשור מרימם ומוריד את ראשה תדיר מה שנותן לעור את הגמישות הנדרשת למתיחתו ועשיית הצורה של הבית.
עיבוד העור, מטרתו להסיר ממנו את השערות וכדי לשמר ולחזק אותו , ולעשותו ראוי לייצור הבית.
מכניסים את העורות לחבית באופן ידני [כוח גברא] לשם קדושת תפילין , שם העורות מושרים בסיד ובחומרים חריפים שונים במשך מספר שבועות.
ומסובבים את החבית כל הזמן, על מנת לערבב את העורות היטב עם חומרי העיבוד.
"בולקס" – הצורה הבסיסית של הבית.
מבליטים את העור ב 4 מקומות סמוכים,
דוחסים העור במוט , לתוך חלל עגול דמוי צינור, ועי"כ יוצרים 4 חללים
ומושכים ומגדילים את החללים עוד ועוד.
בשלב זה נדרשת זהירות יתירה בכדי לשמור על שלימות העור שלא יווצר שום חור ,הפוגם בהידורו ואף יכול לפסול את הבתים.
כעת, לאחר שקיבל הבית את צורתו הבסיסית, עלינו לקבוע את צורתו ולתת לבית את החוזק הראוי.
לשם כך מכניסים את הבית למכבש-לחץ (פְֶּרס). המכבש יוצר לחץ כבד במשקל 20 טון על העור, הדוחס את הבית לתבנית ריבועית עד שהוא מקבל את צורתו הריבועית.
וגם את קיפולי העור שבבסיס נדחוק לתבנית מלבנית
מוסיפים חתיכת עור ריבועית בתיתורא כדי לעבות ולחזק את הבית
בדומה לבית של ראש שיש בו 4 תאים, עושים גם כן את הבית של יד .
רק שבו, יש תא אחד גדול שבו מכניסים קלף אחד שכתוב בו את כל ארבעת הפרשיות, מגדילים את הבליטה ומושכים אותה בצורת ריבוע, משאירים חתיכת עור לקפל, בצורה שתשמש כיסוי לבית.
בעוד שהעור עוד לא התקשה לחלוטין, מקפלים את פיסת העור לכיוון הבית, באמצעות פרס (press) מיוחד לכך שמועך את העור ומקפל אותו.
במקום הקיפול תעבור הרצועה, וזה מה שנקרא ה"מעברתא" – מקום מעבר הרצועות.
בשני צדדי התפילין של ראש אנו יוצרים את האות ש'.
העור, כאשר הוא נרטב, מקבל תכונות אלסטיות וניתן לעצב בו צורות כמו בפלסטלינה. את הבליטות בצורת ש' אנו יוצרים ע"י דחיקתו מהצד.
האות ש' צריכה להיות מובלטת מגוף הבית עצמו, ע"י הרמת העור מהצד, ולא לעשותה בצורה של 'חק תוכות' שמגלף או דוחק את העור סביב האות, וממילא תבלוט צורת האות.
דבר זה נצרך לתשומת לב מיוחדת ולפיקוח צמוד ע"י משגיח הכשרות.
אחרי שצורת השי"ן מושלמת בידי אדם, כולל כל הרגלים והראשים, מבליטים את הש' ע"י דחיקת תבנית מיוחדת (שטנץ) שבה שקוע צורת ש' יפה, והש' מקבלת את צורת השטנץ המדויקת והיפה.
אחר שמוסיפים גיד שיעבור בין ארבעת חדרי הבית של ראש [כדי שיהיה ניכר חלוקת החדרים זה מזה. ]
הבית ממשיך לעבור מסכת לחצים נוספת, כדי שייצמדו ארבעת התאים (הבתים) זה לזה , ללא דבק
ע"פ הלכה למשה מסיני, צריכים התפילין להיות מרובעות במדויק, גם חלקו העליון (הנקרא קציצה),
וגם חלקו התחתון ורחב יותר (הנקרא תיתורא), וכן התפירה צריכה להיות בצורת ריבוע מדויק. צריכים לשייף את הבית שיהיה בצורת ריבוע מדויק באופן שלא יראה לעיין שום סטיה בחוסר הדיוק שלו.
לאחר מכן יוצרים בתיתורא 12 נקבים בצורת ריבוע שהם ישמשו לתפירת הבית.
כעת הבתים מוכנים לשלב הבא והאחרון בתהליך הייצור, הלא הוא הצביעה.
צביעת הבתים בשחור הינה לחלק מהפוסקים הלכה למשה מסיני, בנוסף יש בזה עניין של נוי "זה קלי ואנווהו", ובנוסף, צבע איכותי הינו ערובה לשמירת הבתים לאורך זמן.
כל שנותר עכשיו הוא, לבדוק שוב בבדיקה מדוקדקת, את שלימות הבית והאם הוא מרובע כהלכה במדויק וללא פגימות כלשהן, האם החריצים וחורי התפירה נעשו בצורת ריבוע במדויק.
הבדיקה נעשית ע"י משגיח הכשרות, ולאחר אישורו הוא מסמן את הבית ב'פלומבה' ייחודית המסמלת את כשרות הבית למהדרין מן המהדרין ומציין בסימני היכר גלויים וסמויים בכדי למנוע הטעייה וזיוף חלילה.
סופר סת"ם כותב את ארבעת הפרשיות שלהתפילין
1 "קדש", 2 "והיה כי יביאך", 3 "שמע ישראל", 4 "והיה אם שמוע"
בתפילין של יד כל הפרשיות נכתבות על קלף אחד
ובתפילין של ראש כל פרשיה כתובה על קלף נפרד
את הקלפים גוללים [מסופם לתחילתם ]
כורכים כל קלף בשערות מזנב עגל
עוטפים בקלף
ושוב כורכים בשער עגל
ומכניסים אותם לבתים עם כוונה לשם קדושת תפילין
מקפלים את הכיסוי ומצמידים אותו ע"ת תפירה
התמונות באדיבות מכון אמנות הסת"ם ללימוד מקצועות הסת"ם omstam.com
Created by Rutish & Zehavi Akler © 2023